| rdfs:comment
| - חכמי התלמוד ( בבלי, פסחים ז: ) למדו את פירוש הביטוי "לחפש בנרות" מהשוואה בין שני פסוקים:
* (צפניה א12): והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות , ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם, האמרים בלבבם לא ייטיב ה' ולא ירע
* (משלי כ27): נר ה' נשמת אדם, חפש כל חדרי בטן מהפסוק הראשון אנחנו לומדים, שנר הוא אמצעי שמשמש לחיפוש; אבל קשה לדעת האם מדובר בחיפוש מדוקדק או בחיפוש שטחי; לא ברור אם הכוונה שה' יחמיר על בני ירושלים ויעניש גם את האנשים שחטאיהם קטנים יחסית, או להיפך, שה' יקל על בני ירושלים ויעניש רק את החוטאים שחטאיהם ברורים ובולטים יותר.
|
| abstract
| - חכמי התלמוד ( בבלי, פסחים ז: ) למדו את פירוש הביטוי "לחפש בנרות" מהשוואה בין שני פסוקים:
* (צפניה א12): והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות , ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם, האמרים בלבבם לא ייטיב ה' ולא ירע
* (משלי כ27): נר ה' נשמת אדם, חפש כל חדרי בטן מהפסוק הראשון אנחנו לומדים, שנר הוא אמצעי שמשמש לחיפוש; אבל קשה לדעת האם מדובר בחיפוש מדוקדק או בחיפוש שטחי; לא ברור אם הכוונה שה' יחמיר על בני ירושלים ויעניש גם את האנשים שחטאיהם קטנים יחסית, או להיפך, שה' יקל על בני ירושלים ויעניש רק את החוטאים שחטאיהם ברורים ובולטים יותר. מהפסוק השני אנחנו לומדים, שה' מבצע חיפוש מדוקדק, ב"כל חדרי בטן"; אבל לא ברור שהחיפוש מתבצע דווקא בנר (אפשר גם לפרש, כפי שפירש ר' משה זיידל נדמה לי, שהמילה "נר" היא בכלל פועל - ה' נר וחורש את נשמת האדם). משילוב שני הפסוקים ניתן ללמוד, שיש ביטוי "לחפש בנרות", ושהכוונה לחיפוש מדוקדק, חיפוש שמוצא גם את הפירורים הקטנים ביותר בחורים ובסדקים, ובהשאלה - חיפוש שמוצא גם את המחשבות הנסתרות ביותר בליבו של האדם. מדוע החיפוש המדוקדק מתבצע דווקא בנר ולא, למשל, בלפיד? בגמרא הביאו 4 סיבות:
* ע"פ רב נחמן בר יצחק: כי את הנר אפשר להכניס לחורים ולסדקים הקטנים יותר.
* ע"פ רב זביד: כי הנר "אורו לפניו" כלומר האור ממוקד יותר לנקודה שאליה מכוונים אותו, וכך לבודק קל יותר להתמקד.
* ע"פ רב פפא: כי הנר יותר בטיחותי ואפשר להשתמש בו בחופשיות בלי לפחד שכל הבית יישרף
* ע"פ רבינא: כי אור הנר רציף ויציב יותר, לא מהבהב.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)